יום ראשון, 31 במאי 2015

לבעלי חשבונות בנק בחו"ל יש 90 יום בלבד להימנע מהליכים פליליים

האפשרות לגילוי מרצון אנונימי, ההזדמנות האחרונה של אזרחים בעלי חשבונות בנק בחו"ל לדווח על כך לרשות המסים בלי להסתכן באישום פלילי, תבוטל בקרוב. כמה אנשים ניצלו את ההזדמנות עד כה, ומה צריך לעשות כדי לדווח?


  
גילוי מרצון 2014: דיווח אנונימי לבעלי נכסים בחו"ל
אם יש לך חשבון בנק בחו"ל ולא דיווחת עליו לרשות המסים, כדאי שתדע שההזדמנות שנתנה הרשות לבצע גילוי מרצון באופן אנונימי, המאפשר לדווח ולהימנע מנקיטת הליכים פליליים, עומדת להסתיים.
 
הוראת השעה שפרסמה רשות המסים בסוף שנת 2014, מאפשרת לבעל חשבון הבנק הזר לדווח על החשבון מבלי להיחשף, לברר מהי חבות המס שלו ואז להחליט אם לשלם את המס בו הוא חייב. כך, ניתן להימנע ממצב בו הרשות תגלה את החשבון בעצמה ותפתח בהליך פלילי נגד בעליו, בגין עבירות העלמת מס. אולם בספטמבר הקרוב יפוג תוקפה של הוראת שעה זו, ומי שלא ניצל אותה – עלול לעמוד בפני בעיה הרבה יותר רצינית מתשלום מס.

 

כמה אנשים החליטו להגיש בקשות לגילוי מרצון?


לפי נתוני רשות המסים, מאז ספטמבר 2014 הוגשו יותר מ-1,600 בקשות לגילוי מרצון, מתוכן כ-60% הוגשו באופן אנונימי. רובן אכן היו קשורות לחשבונות בנק בחו"ל, והסכומים שדווחו עומדים כרגע על כמה מיליארדי שקלים. נתונים אלה מצביעים על הצלחת המהלך המיוחד, ועל כך כי בישראל קיימים לא מעט בעלי חשבונות בבנקים זרים, שבחרו שלא לדווח לרשויות למרות דרישת החוק.
  
ההליך המזורז הביא לסיום הטיפול ביותר מ-100 בקשות עד כה, ורשות המסים כבר הודיעה שברשותה רשימות של בעלי חשבונות שעדיין לא דווחו, ושבכוונתה לבדוק האם נכסים מוסתרים בהם בניגוד לחוק. לכן, למי שעוד לא ניצל את ההזדמנות, כדאי מאוד שלא לחכות לפניית הרשות ולפתיחה בהליכים הפליליים נגדו.

 

גילוי מרצון אנונימי – איך זה עובד?


גילוי מרצון הוא נוהל הנהוג ברשות המסים, לפיו כל אדם או חברה בארץ יכולים לדווח מיוזמתם על עבירות מס או העלמות מס שביצעו, לשלם את המס שלא דווח ולהימנע מהליכים פליליים. כל זאת, בתנאי שהרשות טרם גילתה את המידע ועוד לא פנתה אליהם. הייחודיות בנוהל החדש היא האופציה לאנונימיות, שמספקת ביטחון לבעלי החשבונות למסור את הפרטים ללא חשש, ורק לאחר בירור הסכום שעליהם לשלם – להחליט אם ברצונם להיחשף כדי להשלים את התהליך.
  
למרות שכל אחד יכול  להגיש בקשה אנונימית לגילוי מרצון, בפועל, ההימנעות מהליכים פליליים מתאפשרת בעיקר למי שחייב סכומים גבוהים למס הכנסה. ישנם גם מקרים בהם הבקשה תידחה ללא נימוק, אבל אין ספק כי כדאי לנסות להגיש בקשה ולדווח בכל זאת, מאשר להמשיך להעלים מס ולהסתכן בפלילים.

 

ומה עם מי שימשיך להתעלם?


בעוד כשלושה חודשים, כשלא תהיה עוד אפשרות לגילוי מרצון אנונימי, מי שלא ניצל אותה כבר לא יוכל להשתמש בה בעתיד. בשלב כזה או אחר, אין ספק כי המידע על חשבונות זרים יגיע אל רשות המסים, ובעלי החשבונות יהיו חשופים להליכים פליליים בגין עבירות מס חמורות. גם סגירת החשבון בחו"ל אינה פיתרון – משום שבקרוב הרשות תפעל להשגת מידע גם על חשבונות זרים שנסגרו בשנים האחרונות, ולכן פעולה מסוג זה אינה מומלצת. 

משרד עו"ד זרקו זמיר מומחה בעבירות מס הכנסה, מע"מ, הלבנת הון וצווארון לבן, ומייצג לקוחות בהגשת בקשות לגילוי מרצון לרשות המסים.
  

יום ראשון, 10 במאי 2015

האם נאשם שזוכה בבית המשפט יכול לתבוע פיצויים?

מי שנאשם בפלילים אך נמצא זכאי, סובל מנזק הכלכלי, מפגיעה בשם הטוב ומעוגמת נפש רבה. לפי החוק הישראלי, במקרה כזה בהחלט ניתן לתבוע פיצויים: אלה השיקולים בהחלטה להעניק פיצוי ובגובה הסכום שנקבע

   

פיצויים לנאשם שזוכה: לא רק הוצאות משפטיות
אדם שמוצא את עצמו נאשם בפלילים, סובל מפגיעה משמעותית: מעבר לנזק הכלכלי שנגרם מתשלום הוצאות ההגנה בבית המשפט, מאובדן ימי עבודה ומהוצאות כספיות נוספות, מדובר בעוגמת נפש גדולה, בפגיעה בשם הטוב, בחירות ובכבוד. במקרה של שהות במעצר או במאסר, הבעיה חמורה אף יותר.
  
אבל במידה שאותו אדם מזוכה מאשמה בבית המשפט, סעיף 80 לחוק העונשין מאפשר לו לתבוע פיצוי כספי בשל הוצאותיו והנזקים השונים שנגרמו לו. את ההחלטה האם לתת פיצויים מקבל בית המשפט מתוך שיקולים שונים, בהם אופן ההתנהלות של התביעה ושל הנאשם, האם מלכתחילה היה יסוד אמיתי להגשת כתב האישום, גודל העוול שנעשה לנאשם, תקופת המאסר והמעצר, אם היו, אופי הזיכוי (מוחלט או מחמת הספק), נסיבות אישיות בחייו של הנאשם ושיקולים נוספים.
   

כיצד נקבע סכום הפיצויים?

את סכום הפיצויים המגיע לנאשם שזוכה קובע השופט לפי גובה ההוצאות המשפטיות ששילם (אלא אם קיבל עורך דין מהסנגוריה הציבורית, אז לא מוענק פיצוי עבור הוצאות אלו) ולפי תקופת הזמן בה שהה במעצר או במאסר, כאשר עבור כל יום ניתן פיצוי בגובה 300 שקלים. 
  
למרות הכל, הפיצויים הניתנים לנאשם שיצא זכאי הם סכום סמלי וצנוע יחסית, וכמובן שאינם משקפים פיצוי אמיתי לייסוריו של אדם חף מפשע שנאשם בביצוע עבירה פלילית.
 

פיצויים לנאשם שזוכה מאשמת סחר בסמים: כ-80 אלף שקלים

בתיק פלילי בו נאשם אדם בעל עבר פלילי בסחר בסמים, בית המשפט זיכה אותו לחלוטין – והנאשם הגיש בקשה לקבל פיצויים. השופט החליט להעניק לו פיצוי על פי החוק, ופירט את השיקולים בנושא: למרות עברו הפלילי הוא שילם את חובו, זיכויו היה מוחלט וללא שום ספק, ובנוסף, נסיבותיו האישיות מורכבות, בשל בנו שנולד פג ונמצא במצב בריאותי קשה.  
  
מתוך שיקולים אלה, פסק השופט לפצות את הנאשם בסך של 79,372 שקלים, הכוללים שכר טרחה לעורך הדין שהגן עליו במשפט, וכן תשלום עבור ימי המעצר שנאלץ לרצות.
  

משרד עו"ד זרקו זמיר הוא משרד עו"ד מסים המתמחה בייצוג וליווי של חשודים, נחקרים ונאשמים בהליכים פליליים בתיקי מס הכנסה, מע"מ, הלבנת הון וצווארון לבן. המשרד פועל מול בית המשפט או רשות המסים בכל השלבים, ומטפל גם בהגשת בקשות לפיצויים לאחר זיכוי.